כ-95% מהחיידקים הסימביוטיים (החיים בשלום עם מיקרואורגניזמים ותאים אחרים) בגוף האדם נמצאים במעיים. במצב איזו אופטימלי, אוכלוסיית מיקרוביום מגוונת זו מקדמת את הבריאות הכללית.

המיקרוביום – קהילת מליוני המיקרואורגניזמים החיים במערכת העיכול שלנו היא מערכת אקולוגית מורכבת מעין כמוה. יש הרואים במיקרוביום כמעין "איבר חיידקי" בתוך מערכת העיכול.  המיקרוביום של המעי מאוכלס על ידי חיידקים ממינים שונים וכולל כ-500-1,000 מינים שהגנום הכולל שלהם מוערך מספרית פי 100 יותר מהגנום האנושי שלנו.

המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים הכוללת במעי) פועלת כמרכזיית איתות המשלבת מסרים מהסביבה החיצונית , כגון האוכל שאנו אוכלים ואורח החיים, עם מסרים פנימיים תוך גופיים , תשדורת מהגנים שלנו ומסלולים מטבולים שונים.

איך נבטיח שיש לנו מספיק מהסוגים הנכונים? ועד כמה התזונה יכולה להשפיע על המיקרוביום של ​​האדם? אז בואו נדבר על פרוביוטיקה ,אבל מה לגבי פרה-ביוטיקה ופוסט ביוטיקה.

דמיינו עיר שוקקת ,בבוקר של יום חול, המדרכות מוצפות באנשים שממהרים להגיע לעבודה או לפגישות. מלא אקשן. כעת דמיינו זאת ברמה מיקרוסקופית ויש לכם מושג כיצד נראה המיקרוביום בתוך גופנו,