אם הרכב המיקרוביום כל כך חיוני לבריאות שלנו, איך נוכל להבטיח איזון נכון?
איך נבטיח שיש לנו מספיק מהסוגים הנכונים?
ועד כמה התזונה יכולה להשפיע על המיקרוביום של האדם?
אז בואו נדבר על פרוביוטיקה ,אבל מה לגבי פרה-ביוטיקה ופוסט ביוטיקה.
דף הבית / ספריית הידע / פרה-ביוטיקה, פרו-ביוטיקה, פוסט-ביוטיקה: מה ההבדל בינהם?
איך נבטיח שיש לנו מספיק מהסוגים הנכונים?
ועד כמה התזונה יכולה להשפיע על המיקרוביום של האדם?
אז בואו נדבר על פרוביוטיקה ,אבל מה לגבי פרה-ביוטיקה ופוסט ביוטיקה.
פרו-ביוטיקה הוא השם לאותם חיידקים ידידותיים, המועילים ,שחיים במעי , או שניתנים כתכשיר חיצוני להעשיר את אותה אוכלוסיה ידידותית במעי.
פרה-ביוטיקה היא סוג של סיבים שהחיידקים המועילים , הידידותיים שבמעיים המשמשים להם כדלק על מנת לשגשג ולגדול.
לדוגמה: אספרגוס , בננה (בעיקר בננה ירוקה) , שעורה, חיטה מלאה ,שיפון,עוֹלֶשׁ ,שעועית סלק ,שום ,דבש, בצל ,כרישה ,אפונה ,פולי סויה ,עגבנייה.
כאשר החיידקים במעיים מפרקים את הפרה-ביוטיקה באמצעות תסיסה, נוצרים תוצרי פירוק, מטבוליטים, ותוצרי לוואי שונים התורמים ליתרונות בריאותיים כלל-מערכתיים. זוהי למעשה הפוסט-ביוטיקה. בעיקר מדובר בחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) .
לפוסט-ביוטיקה מגוון יתרונות בריאותיים, החל ממתן מקור אנרגיה לתאים, ויסות פעילות אנטי-סרטנית פוטנציאלית, שיפור מחסום המעי, איתות שובע למוח ועד להשפעה חיובית על משק הסוכר והאנרגיה.
נמצא גם שאותם תוצרי פירוק וחומצות שומן קצרות שרשרת מועילות לצמיחה של חיידקים אחרים באמצעות האכלה צולבת של חיידקים ולמניעה פוטנציאלית של מחלות כרוניות.
לסיכום,
לשמר מיקורביום בריא ומגוון חשוב להעשיר בצורה הדרגתית במזונות הפרה-ביוטיים שהוזכרו ,דוגמת :אספרגוס , בננה (בעיקר בננה ירוקה) , שעורה, חיטה מלאה ,שיפון,עוֹלֶשׁ ,שעועית סלק ,שום ,דבש, בצל ,כרישה ,אפונה ,פולי סויה ,עגבנייה.
בנוסף להעשרת התזונה עם סיבים ,כגון זרעוני צ’יה,פשתן טחון, זרעי המפ,
ולא לשכוח לדאוג לחשיפה נאותה למזונות פרו-ביוטיים המכילים חיידקים ידידותיים כגון מזונות מותססים דוגמת קפיר, יוגורט, ירקות כבושים, טמפה, מיסו, תה קומבוצ’ה, כרוב כבוש וקימצ’י , הגירסה הקוריאנית לכרוב כבוש .
אז שתהיה לכולנו רפואה שלמה !
התכנים באתר מוגשים כמידע כללי בלבד ואינם מחליפים יעוץ, אבחון או טיפול רפואי מכל סוג שהוא.
לקריאת ההצהרה המשפטית