קורטיזול ,הורמון האדרנל, המזוהה בעיקר עם תגובת הלחץ ,משפיע על כמעט כל מערכות הגוף. רמות הקורטיזול משתנות לאורך היום, בדרך כלל מגיעות לשיא בשעות הבוקר ומגיעות לשפל בלילה. סטיות מדפוס זה קשורות לסימנים ותסמינים של תפקוד לקוי של יותרת הכליה (אדרנלים).
דפוס לא תפקודי יתבטא בעקומת קורטיזול שטוחה שבה כמות הקורטיזול המופרשת (גבוהה או נמוכה) תישאר קבועה ללא השינוי הגלי היומי המתבקש. הן באוכלוסיות בריאות והן באוכלוסיות חולים, עקומת קורטיזול שטוחה נקשרה בצורה חזקה עם תוחלת חיים קצרה יותר ותוצאים בריאותיים שליליים.
למשל בקרב חולות עם סרטן שד גרורתי , מחקרים הצביעו על כך שעקומת קורטיזול שטוחה ניבאה סטטיסטית זמן הישרדות נמוך בחולות אלו , כמו גם תגובה חיסונית ירודה של תאים ממערכת החיסון (NK) . בחולות שנחקרו, ל-70% היו עקומות קורטיזול שטוחות, ככל הנראה עקב הלחץ הפיזי והרגשי של האבחון והטיפול בהם. השטחה של עקומת הקורטיזול הוכחה גם כמנבאת מוות מוקדם מסרטן ריאות ונקשרה לתפקוד נמוך של תאי T.
במחקר אחר על אנשים בריאים, נמדדו דפוסי קורטיזול יומיומיים במשך שנתיים ולאחר מכן עקבו אחר המשתתפים במשך שש עד שמונה שנים נוספות. המשתתפים היו לרוב בגיל העמידה (ממוצע של 61 שנים). עקומות קורטיזול שטוחות נמצאות בקורלציה עם תמותה מכל הסיבות, כולל מקרי מוות קרדיווסקולריים.
מדידת הקורטיזול במהלך היום עשויה לחזות תוצאות בריאותיות הן עבור חולים עם מחלות והן עבור אנשים בריאים לכאורה. הבנת הגורמים המשפיעים על הפרשת הקורטיזול יכולה לאפשר התערבויות טיפול מתאימות.
אחד הממצאים המדהימים שעלה במחקרים הוא ששכונות מגורים עם יותר גורמי לחץ ,נמצאות בקשר ישיר עם עקומות קורטיזול שטוחות עבור האוכלוסיות שחיות שם, מה שמצביע על כך שמעמד חברתי ולחץ סביביתי עשוי להיות גורם בדפוסי הקורטיזול.
השטחה של רמות הקורטיזול היומיות, נמצאה גם באוכלוסיות בהן ישנה שכיחות של הפרעות נפשיות ומחלות כרוניות לא מדבקות.
מחקר שנערך בשנת 2018 על שוטרים בארה”ב הראה שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם בהשוואה לזו של הציבור הרחב,תחום עבודה עם כמות חשיפה משמעותית לרמות גבוהות של מתח.
במחקר אחר על אנשים בריאים, נמדדו דפוסי קורטיזול יומיומיים במשך שנתיים ולאחר מכן עקבו אחר המשתתפים במשך שש עד שמונה שנים נוספות. המשתתפים היו לרוב בגיל העמידה (ממוצע של 61 שנים). עקומות קורטיזול שטוחות נמצאות בקורלציה עם תמותה מכל הסיבות, לרבות מקרי מוות קרדיווסקולריים.
עקומת קורטיזול שטוחה עשויה להיות גם בקשר ישיר עם סוכרת ו-HbA1c גבוה .
חלק מהחוקרים רואים בחוסר ויסות של ציר HPA (היפותלמוס-בלוטת יותרת המוח- אדרנלים) קשר קריטי בשכיחות הגבוהה של דיכאון וסוכרת, בהתבסס על תוצאות שני מחקרים. במחקר הראשון, חולי סוכרת דיווחו על תסמיני דיכאון גבוהים יותר ולחץ גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסיה בריאה.
מחקר שני על רמות מתח פסיכו-פיזיולוגי גילה כי הרגישות לגלוקוקורטיקואידים וגם למינרלוקורטיקואידים (סטרואידים אותם הגוף מייצר) היתה גבוהה יותר בקרב אוכלוסיה בריאה עם השפעה גמישה על תפקודי הגוף, בעוד שבחולי סוכרת התגובה נשארה שטוחה ולא השתנתה, דבר המעיד על גמישות פיזיולוגית ירודה אצל חולי סוכרת.
הכותבים שיערו שסוכרת מאופיינת בשיבוש תהליכים כתוצאה מלחץ , השפעה רוחבית על פני מספר מערכות ביולוגיות
מדידת הקורטיזול במהלך היום עשויה לנבא תוצאות בריאותיות הן עבור חולים עם מחלות והן עבור אנשים בריאים לכאורה. הבנת הגורמים המשפיעים על הפרשת הקורטיזול יכולה לאפשר התערבויות טיפול מתאימות. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), צורה חמורה של מתח פסיכולוגי המשפיעה על 3.5% מהמבוגרים בארה”ב, משפיעה גם על 8% מהנשים ההרות.
קורטיזול הוא סמן ביולוגי חשוב למחקר סביב הלידה וההתפתחות; כמות מוגברת ברחם של ההורמונים של ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA) קשורות לתוצאות שליליות סביב הלידה, כולל לידה מוקדמת ותחלואה ותמותה מוקדמת. סקרים באוכלוסיה הכללית מראים שוב ושוב שמקורות הלחץ האישיים נותרו גבוהים. כאשר רוב הנשאלים מדווחים שהם זקוקים ליותר תמיכה רגשית כדי לעזור להתמודד עם ההשפעות השליליות של הלחץ על הגוף.
החשיבות של טיפול במתח הולכת וגוברת, כאשר יותר ויותר מחקרים ממשיכים לקשר בין מתח למחלות לאורך החיים.
התכנים באתר מוגשים כמידע כללי בלבד ואינם מחליפים יעוץ, אבחון או טיפול רפואי מכל סוג שהוא.
לקריאת ההצהרה המשפטית
