שמירה על היכולות הקוגניטיביות והכושר המוחי היא בראש סדר העדיפויות עבור רבים מאיתנו. פעילות גופנית היא אחת מהאסטרטגיות שהוכחו כממטבות את התפקוד המיטוכונדריאלי והקוגניטיבי כאחד, ומאיטה ניוון עצבי. התערבויות מוקדמות בנוסף לפעילות גופנית, כגון תזונה נכונה, מיטוב השינה, ופעילויות חברתיות ענפות לצד ניהול לחצים נמצאו אף הן כמאטות ניוון עצבי ומשפרות את בריאות המוח.
מחקרים מצאו כי פעילות גופנית עשויה לעכב את הזדקנות המוח ופתולוגיות ניווניות נילוות, לשפר תהליכים קוגניטיביים וזיכרון, ואף לקדם תחושת רווחה כללית. מחקרים שהשוו את ההשפעות של פעילות גופנית הן על התפקוד הגופני והן תפקוד קוגניטיבי בקרב מבוגרים (גיל 60 ומעלה) מצאו כי לפעילות גופנית יש יתרון משמעותי, המשפר את התפקוד באוכלוסייה זו. תגובה מיטיבה על שיפור הקשב, התפקוד הביצועי והזיכרון הוכחה ע”י מספר סוגים שונים של פעילות גופנית, בין השאר: פעילות גופנית ברמת קושי נמוכה עד בינונית וגם בעצימות גבוהה, אימון אינטרוולים קצר מועד (HIIT) ופעילות גופנית אירובית ממושכת, ריקוד חברתי ,תרגילי גוף-נפש כגון טאי צ’י, יוגה וצ’יקונג.
אחד המרכיבים בהשפעה המיטיבה של הפעילות הגופנית על בריאות המוח הוא אופטימיזציה של תפקוד המיטוכונדריה. הזדקנות נקשרה לירידה בתפקודים ספציפיים של המיטוכונדריה. בנוסף, דלקת עצבית, מתח חמצוני וחוסר תפקוד מיטוכונדריאלי צוינו כולם כתורמים להתקדמות של הפרעות ניווניות עצביות כגון מחלת אלצהיימר (AD), מחלת פרקינסון (PD), וטרשת נפוצה (MS ). לפעילות גופנית עשויה להיות השפעה גם של אנטי-אייג’ינג באמצעות שיפור תפקודי המיטוכונדריה ואפקט אנטי דלקתי.
הן פעילות סיבולת והן תרגילי התנגדות עשויים לגרום לעלייה של נוירוטרופינים במחזור הדם (חלבונים התומכים בשגשוש ותפקוד של תאי עצב), כגון גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF), אשר בתורו ממריץ שגשוג של מיטוכונדריות. פעילות גופנית עשויה גם להשפיע על הוויסות של דלקת עצבית והפעלת תאי גליה (התאים במערכת העצבים התומכים בפעילות תאי העצב). שניהם ממלאים תפקידים פעילים במחלות ניווניות.
מחקרים הראו שפעילות גופנית משפרת את הנוירו-פלסטיות , הגמישות המוחית – היכולת של המוח להמשיך ולהתפתח , להמשיך וליצור קשרים בין-עצביים חדשים, על ידי שינוי המבנה והתפקוד הסינפטי באזורי מוח שונים. בנוסף, תנועה ופעילות גופנית עשויים אפילו להשפיע על האיכות והכמות הפיזית של חומר המוח. נמצא שכושר לב-ריאה קשור באופן חיובי לנפח המוח הכולל, וכן לנפח החומר האפור במבוגרים. משמע לא רק שכושר לב-ריאה ידוע כתורם לבריאות הלב וכלי הדם אלא עשוי גם לתרום לשיפור בריאות המוח, ואף להאט את הירידה בכמות החומר האפור הקשורה לפתולוגיות של מחלות ניווניות.
פעילות גופנית יכולה להיות פתרון יעיל לשימור התפקוד הנוירוני והפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים.
פעילות גופנית בשלבים המוקדמים של הפרעות נוירו-קוגניטיביות הראתה השפעה מיטיבה על ליקוי קוגניטיבי קל (MCI) ובמקרים מסויימים גם במחלת אלצהיימר (AD) . סקירה מחקרית משנת 2020 הראתה כי אימון כושר כטיפול משלים לפרקינסון משפר הן הפרעות מוטוריות, כולל שיווי משקל וסיכון לנפילות, והן הפרעות לא מוטוריות, כגון תפקוד קוגניטיבי ואיכות חיים. מחקרים עדכניים נוספים הראו שגם עבור חולים עם טרשת נפוצה בנוסף לשיפור איכות החיים, פעילות גופנית עשויה לשפר את הכושר האירובי, הכוח והקוגניציה.
משיפור נוירו-פלסטיות ,שימור תפקוד תאי המוח ועד לשיפור איכות החיים ,התאמה אישית של אסטרטגיית טיפול מקיפה הכוללת תוכנית אימונים מתאימה היא חלק בלתי נפרד כשמדברים על שימור ושיפור בריאות המוח, לחיזוק התפקוד הקוגניטיבי והאטת ניוון עצבי.
התכנים באתר מוגשים כמידע כללי בלבד ואינם מחליפים יעוץ, אבחון או טיפול רפואי מכל סוג שהוא.
לקריאת ההצהרה המשפטית
