מהו אינסולין?
אינסולין הינו הורמון המופרש מהלבלב . אינסולין הוא הורמון אנאבולי מאוד (בונה), ועושה את הפעולות הבאות :
- דוחף גלוקוז לשרירים שם ניתן להפוך את הגלוקוז לגליקוגן (סוג של רב-סוכר הבנוי מגלוקוז ומשמש לשימור עתודות אנרגיה זמינה ברקמות מסוימות בגוף, כגון בשריר ובכבד).
- ממלא תפקיד בסינתזה של גליקוגן בכבד.
- מגביר את ספיגת חומצות השומן לתוך תאי השומן.
בקיצור: אינסולין הופך את תאי השומן ליותר שומנים, הוא הופך את תאי השריר לעשירים יותר בגליקוגן, והוא הופך את הכבד לעשיר יותר בגליקוגן.
אז מה היא תנגודת לאינסולין?
ההגדרה הפשוטה ביותר ואולי הטובה ביותר לתנגודת לאינסולין היא כנראה היכולת הלקויה של אינסולין לעשות חלק מהדברים המפורטים לעיל. למשל, אם תפקידו של האינסולין הוא להכניס גלוקוז לשריר כדי שהשריר יוכל לייצר גליקוגן, כאשר תהליך זה משובש, זוהי תנגודת לאינסולין בשריר. עם זאת, לתאי שומן ולתאי כבד יש הסבר/ביטוי מעט שונה של תנגודת לאינסולין.
המונח נכנס לשימוש לראשונה מספר שנים לאחר הצגת הטיפול באינסולין מן החי ב-1922 כדי לתאר חולי סוכרת אשר נזקקו למינונים גדולים יותר ויותר של אינסולין כדי לשלוט ברמות הגבוהות של הגלוקוז בדם.
הסיבות להיווצרות תנגודת לאינסולין
בראש ובראשונה וברובם של המקרים תנגודת לאינסולין היא תוצאה של השמנת יתר , אך עשוי לנבוע ממספר סיבות אחרות :
- מתח כרוני (עקב עודף הורמונים נגד ויסות קורטיזול, הורמון גדילה, קטכולאמינים, גלוקגון)
- תרופות (למשל, סטואידים ,תרופות אנטי-ויראליות , אמצעי מניעה פומיים)
- הריון
- ליפודיסטרופיה (הפרעות מולדות או נרכשות בהן ישנה בעיה בתפקוד משק השומנים )
- נוגדנים לאינסולין
- פגמים גנטיים במסלולי איתות אינסולין ועוד
מאפיינים קליניים והשלכות
תנגודת לאינסולין יכולה להופיע במגוון דרכים בהתאם לסיבה הבסיסית ולחומרתה.
ההשלכות של תנגודת אינסולין הקשורה להשמנה כוללות:
- פגיעה בסבילות לגלוקוז, פגיעה בגלוקוז בצום, סוכרת מסוג 2, דרישות מוגברת לאינסולין בסוכרת מסוג 1
- מחלת עורקים כליליים
- תסמונת מטבולית
- תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS)
- מחלת כבד שומני לא אלכוהולי
- גידולים ממאירים מסוימים הקשורים להשמנה (למשל, סרטן רירית הרחם)
מדידה של תנגודת לאינסולין
ישנם אמצעים מעבדתיים למדידה ישירה של תנגודת לאינסולין אך הם משמשים במחקרים קליניים.
מדידת תנגודת לאינסולין במתאר המקובל ע”י הרופא נעשית בדרך כלל ע”י אמצעים פשוטים של בדיקות דם לאינסולין, גלוקוז ושימוש בנוסחה בשם HOMA-IR. העמסת סוכר היא בדיקה טובה ופשוטה שתשקף את מצב הגוף להתמודד עם העומס הגליקמי הכרוך בבדיקה וכפועל יוצא , תנגודת לאינסולין.